מנכ"ל ומייסד טסלה, אילון מאסק רוצה להכניס שתלים עם טכנולוגיית בלוטות' למוח, בטענה שהשתלים יכולים לאפשר טלפתיה ולתקן תפקוד מוטורי אצל אנשים עם פציעות. מכשירי נוירולינק יכללו שבב זעיר המחובר למוח, בגודל של עשירית רוחב שערת אדם. ויכללו יציאת USB-C, בהם משתמשת אפל במחשבי ה-Macbook שלה ויתחברו דרך Bluetooth למחשב קטן מעל האוזן ולסמארטפון, לטענתו של מאסק.
אילון מאסק מתאר עולם עתידני דיסטופי ומדכא, שבו מכונות המצוידות בבינה מלאכותית ינצחו את בני האדם הנחותים שישארו מאחור. לכן, לטענתו, הדרך היחידה להילחם בעתיד הנורא הזה היא לקשר כבר עכשיו את המוח האנושי אל הבינה המלאכותית וליצור אדם-על (או סייבורג, בעצם) שיוכל לעמוד בפני ולנצח את הרובוטים המאיימים עלינו כביכול. מאסק מדבר במונחים אלטרואיסטים של הצלת האנושות, אבל מסיבת העיתונאים האחרונה של נוירלינק מספקת הצצה על הלך המחשבה האמיתי שלו, שבו הטכנולוגיה החדשה וההון מזינים זו את זה.
מאסק מסמל את העתיד של החברה האנושית, שבמידה רבה קשור לשני הגורמים האלו, שהולכים יחד יד ביד. הראשון הוא טכנולוגיה (באמצעות המדע) והשני הון.
האירוע של מאסק ונוירולינק, שנערך בצורה מקוונת ביוטיוב, נועד להציג בפני העולם את התקדמות החברה בפיתוח ה”Link”, שבב ייעודי שמטרתו לאפשר את מדידת הפעילות המוחית של המשתמש הנחשף בגרסת ה-Link 0.9 במהלך האירוע. המטרה הרשמית והעיקרית של מאסק, מלבד העדכון על התקדמות החברה, היא לעזור ולגייס עובדים על מנת להגדיל את הצוות שמונה כעת 100 עובדים עד 10,000 עובדים בעתיד.
אז איך נוירולינק התחיל?
חברת נוירולינק של מאסק הוקמה במהלך 2016. העיצוב הראשוני של שבב ה-Link נראה כמו מתקן קטן המתלבש בצורה חיצונית מאחורי האוזן של המשתמש. במהלך אירוע ההשקה שלו, הציגה החברה את שבב ה-Link 0.9 החדש, המגיע בעיצוב עגול בקוטר של 23 מ”מ ובעובי של 8 מ”מ ומיועד להיות מותקן בתוך גולגולת המשתמש במהלך ניתוח קצר ופשוט יחסית המבוצע בעזרת רובוט יעודי אותו פיתחה החברה. השבב החדש מגיע עם 1024 אלקטרודות דקות במיוחד המיועדות לעקוב אחר הפעילות המוחית של המשתמש יחד עם מגוון חיישנים נוספים, כשהוא משתמש בסוללה פנימית עם טעינה אלחוטית שנועדה להספיק ליום שלם של מעקב.
החברה הממוקמת בעמק הסיליקון, כבר השתילה בהצלחה שבבי בינה מלאכותית במוחם של קופים וחזירים, ומגייסת כעת מנהל ניסויים קליניים שיפעיל את הבדיקות הטכנולוגיות על בני אדם. המנהל הנבחר יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם כמה מהרופאים והמהנדסים המובילים בתחום, ועם המשתתפים הראשונים בניסוי.
עם זאת, מדובר בטכנולוגיה בתחילת דרכה עם פוטנציאל עתידי גבוה, כאשר מאסק אף השווה במהלך האירוע את הטכנולוגיה לסדרת המד"ב Black Mirror (מראה שחורה), עם אפשרות עתידית של שמירת זכרונות או "ניגון" שלהם מחדש. נותר לראות כיצד מאסק וחברת נוירולינק יתקדמו בפיתוח הטכנולוגיה ומתי הם יעברו מניסויים בבעלי חיים לניסויים בבני אדם.
איך זה בדיוק עובד?
הטכנולוגיה של ניורולינק עובדת על ידי הקלטה וקידוד של אותות חשמליים מהמוח על ידי שימוש ביותר מ-2,000 אלקטרודות שהושתלו בקליפת המוח המוטורית. האלקטרודות האלו אחראיות על תיאום תנועות היד והזרוע. הטכנולוגיה העומדת מאחורי השבב אינה חדשה וחברות נוספות עובדות על פיתוח דומה. חברת נוירולינק של מאסק נוסדה בשנת 2016 ולמעשה השבב שהחברה הציגה השבוע הינו דגם Link 0.9, דור חדש ומתקדם. הדור הראשון היה גדול ומוקם מאחורי האוזן. הטכנולוגיה מאחורי השבב של מאסק אינה חדשה אבל Link 0.9 הינו המתקדם מבין המתחרות. לשבב במוחו של מאסק יש 1024 אלקטרודות הקוראות את פעילות המוח.
היזם והמיליארדר אילון מאסק הודיע אמש כי חברת שבבי המוח נוירולינק, תתחיל בסדרה של ניסויים קליניים בבני אדם, שלדבריו, תאפשר לאנשים משותקים לשוב וללכת. זאת, לאחר שהשתלים כבר נבדקו על בעלי חיים בהצלחה. החברה "תאפשר לאנשים משותקים להשתמש בפלאפון בעזרת מוחם, בצורה מהירה יותר ממי שמשתמש באגודלים", לטענתו.
המצגת של נוירולינק נמשכה כשעה ורבע ונחלקה לשלושה חלקים. בחלק הראשון הציג מאסק את החזירים ששימשו במחקר והדגים נושאים טכניים. הוא הסביר, למשל, שהרכיב מותקן בקודקוד הראש, בתוך הגולגולת מתחת לשיער, ושגדולו כשל מטבע. את ההתקנה מבצע רובוט רפואי, כך שכל התהליך נעשה ללא מגע יד אדם. הרכיב חודר אל השכבה העליונה של המוח בעזרת כאלף אלקטרודות, ולמעשה מנטר את פעולת יריית הנוירונים בתוך המוח. המידע הזה מועבר אל מחשב חיצוני באמצעות בלוטות' ומתחבר גם לאפליקציה שנמצאת במכשיר הנייד. בשלב זה המכשיר מיועד לעזור לאנשים שחוו פגיעות גופניות, אבל בעתיד מאסק מדבר על שימושים נוספים.
למי הנוירולינק יכול לעזור?
אילון מאסק טוען כי השבב יוכל לסייע במקרים של פגיעות מוחיות או פגיעות לעמוד השדרה. הוא אישר למשתמשת ששבב נוירולינק יוכל גם לסייע ולווסת הפרשה של הורמונים וכימיקלים. זה עוזר בייחוד למטופלים שסובלים למשל מ-OCD. למרות שהחברה נוסדה עוד ב-2016, רק לפני שנה היא ערכה את אירוע ההכרזה הרשמי שלה. באירע היא חשפה את הפיתוח שלה שנראה שנשלף ישירות מסרט מדע בדיוני. מאסק היה בין מייסדי הסטארט אפ ב-2016. מטרתו העיקרית היא להשתיל שבבי מחשב במוח כדי לסייע בריפוי בעיות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, דמנציה ופגיעות בעמוד השדרה.
אחת הדוגמאות בהן השתמש מאסק באירוע השקת נוירולינק מדברת על טיפול באנשים אשר משותקים. מטופל אשר משותק בעמוד השדרה יוכל להשתיל שבב בראש אשר ״יחדש״ את הקשר עם עמוד השדרה הפגוע. בחזונו של מאסק הוא רואה בעתיד גם יכולת לשמור את הזיכרונות שלנו על גבי השבב ובמידה הצורך אפילו לשחזר אותם.
מאסק, שהונו מוערך ב-256 מיליארד דולר, אמר כי הוא אופטימי בכך שהשתלים יאפשרו לאנשים המשותקים לשוב וללכת. "אני חושב שיש לנו סיכוי טוב להחזיר את הפונקציונליות של הגוף למי שיש לו פגיעה בעמוד השדרה." השתלים עבדו היטב בקופים וחזירים. למעשה, כרגע רק עושים בדיקות ומאשרים שהם בטוחים ואמינים. ניתן להסיר את מכשיר ה-Neuralink בבטחה.
עם זאת, הטכנולוגיה נמצאת בשלבים מוקדמים של פיתוח. כשנעשה ניסוי על קוף, מאסק חשף כי החברה הצליחה לגרום לקוף לשחק משחקי מחשב. "הוא קוף שמח", הדגיש מאסק באותו הזמן וסיפר כי לחברה יש את מתקני המגורים הטובים ביותר בעולם לקופים. "אנחנו שואפים שבעתיד הם יוכלו לשחק פינג פונג דיגיטלי זה עם זה באמצעות המוח". כרגע מחירו של השבב מאוד יקר. ככל שיתקדם הזמן מאסק מאמין שמחירו ירד ויהיה בר השגה למטופלים רבים.
מה השורה התחתונה?
חלק מהתשובות של החוקרים של נוירולינק נגעו בנושאים הקשורים לפתרונות לסבל הנגרם מנכות או מחלות. ניתן בהחלט להבין את הרצון לעזור לעיוורים או לאנשים שנפגעו בעמוד השדרה. נושא זה של החדרת אלקטרודות למוח ולגוף לצורך שיפור חייהם של חולים ונכים נעשה כבר שנים רבות. אבל רוב התשובות נגעו לנושא אחר. נקודת המוצא של החוקרים ושל אילון מאסק עצמו, לפיה האדם כפי שהוא כיום הוא למעשה יצור פגום במידה מסוימת. בעייתי, פגיע, לא שלם ובעיקר חווה סבל מתמיד. רובם ענו כי מה שמרגש אותם הוא האפשרות להפוך את גוף האדם לאחר, למשל לשפר את יכולת הראייה ולצייד אותנו באפשרויות של ראיית אולטרה סגול או אינפרא אדום, לאפשר לנו תוספת של מסכים וירטואליים וכן הלאה.
כמה מהם דיברו על העברת יכולת היצירתיות של המוח לכדי תצורות ויזואליות כדי ליצור מודלים תלת מימדיים על מנת שאחרים יוכלו להתחבר ליצירתיות שלנו, כל זאת על ידי פענוח של אותות במוח. הם גם דיברו על אפשרויות של חיבור טכנולוגיה עם ביולוגיה, מיזוג של רכיבים מסוג זה בתוך רקמות אנושיות כחלק מהמוח.
