בשנים האחרונות נדמה שכולם מדברים רק על ביטקוין ובלוקצ’יין (Blockchain). טכנולוגית בלוקצ’יין נחשבת לדבר החם הבא בעולם הפיננסים, בעולמות העסקים, ההייטק והטכנולוגיה. הטכנולוגיה החדשה עומדת לשנות את העולם בו אנו חיים. באמצעותה ניתן להסיר מחסומים ביורוקרטיים וניהוליים, לוותר על מתווכים בעסקאות שונות, ליצור שווקים חדשים, להגביר את הפרטיות ולחבר בצורה ישירה בין מדינות, עסקים ואנשים.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין התפתחה בעקבות אדם או קבוצה של אנשים שנקראו "סאטושי נקמוטו" שהחליטו שנמאס להם לשלם כסף רב לבנקים בכדי לבצע פעולות בנקאיות. בעקבות זאת, קבוצת האנשים חיפשו פתרון של העברת כספים בצורה עצמאית דרך האינטרנט, ללא גוף מתווך שגוזר עמלות על טרנזקציות ופעולות בחשבון. מאותה נקודה צמח הרעיון של רשת מבוזרת.
טכנולוגיית בלוקצ’יין הפכה למעשה לגורם משמעותי אצל תאגידים ויזמים. רבים כבר הבינו איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לייעל תהליכים ולפעול ללא פיקוח או ניהול של גורם מרכזי שלוקח עמלות גבוהות. באמצעות הטכנולוגיה יש לכל המשתמשים גישה לנתונים, אבל אין להם יכולת לשלוט במידע השמור. כך בעצם אפשר לוותר על פיקוח גורם שלישי על העברת מטבעות וירטואליים בין ארנקים דיגיטליים. חוסכים עמלות, מקצרים זמן ומייעלים את השיטה לטובת הכלל. זו בדיוק הסיבה למה בנקים וגופים פיננסים אחרים חוששים מהטכנולוגיה של הבלוקצ'יין. היא עלולה להפוך במהירות את הבנקים לכלל לא רלוונטיים עבורינו. רק לאחרונה הם החלו לחקור כיצד מערכות בלוקצ’יין יכולות לעזור להם ואיך יוכלו לשלב אותן בשירותים שלהם.
מה זה בלוקצ'יין?
אז מה זה בלוקצ’יין בעצם? מומחים רבים טוענים כי טכנולוגיית הבלוקצ’יין היא כבר מזמן לא עוד סתם “הייפ” זמני וחסר חשיבות. טכנולוגיה זו עומדת לשנות את העולם ולהוביל למהפכה של ממש בעולם הפיננסים. כמו שציינו קודם, הטכנולוגיה של בלוקצ'יין פותחה על ידי סטושי נקמוטו. עד היום לא יודעים מיהו אותו מתכנת אלמוני המסתתר תחת שם העט היפני. אולי זו בכלל מתכנתת או קבוצה של מתכנתים המעדיפים לשמור על עילום שם. עם זאת, חשוב לזכור כי סטושי נקמוטו פיתח את בלוקצ’יין כתשתית טכנולוגית למטבע הדיגיטלי המבוזר ביטקוין. רק בשנתיים האחרונות החלו גופים פיננסיים ועסקיים לגלות את נפלאות הטכנולוגיה ולחקור כיצד ליישם אותה כדי לייעל מערכות גדולות ולחסוך עמלות ועלויות שונות. במילים פשוטות ניתן להגדיר את בלוקצ’יין כמסד נתונים מבוזר שעל תוכנו מסכימים כל הגורמים המעורבים. נוצר מעין ספר חשבונות כללי השמור במחשבים של כל המשתמשים.
בלוקצ'יין מתפקדת כמעין ספר חשבונות כולל. היא משמשת לרישום כל ההעברות במטבע. יש לה גם יכולת להכיל גם סוגי מידע אחרים. מומחים רבים צופים עבורו שימושים משמעותיים נוספים בעתיד. לדוגמא, שמירה על זכויות יוצרים, ביטוחים חכמים, ניהול מאגרי מידע, יצירת חוזים, העברת רשומות רפואיות ועוד.
אז איך בלוקצ'יין עובד?
כדי להבין טוב יותר את העיקרון של המערכת, חשוב שנבין איך עובדת מערכת הכספים המסורתית. בכל עסקה המבוצעת בכסף מסורתי מעורבים שלושה גורמים. צד א' וצד ב', המשתתפים בעסקה, וצד ג' שמהווה מעין גורם מפקח על ההעברה, כשבדרך כלל צד ג' הוא הבנק. מערכת הבלוקצ'יין הופכת את הגורם המתווך למיותר. היא מאפשרת לאנשים לבצע עסקאות בקלות ובפשטות, גם אם הם לא מכירים זה את זה.
כל העברה כזאת מארנק דיגיטלי אחד לארנק דיגיטלי אחר נקראת טרנזקציה. בעברית, העברה. לכל רשומת ביטקוין יש משקל בבייטים Bytes. כל רשומה כזאת צריכה לרכב על בלוק כדי להגיע מנקודת אחסון א' לנקודת אחסון ב'. בלוק מיוצר בממוצע כל 10 דקות ומעלה על גביו טרנזקציות. כל בלוק משרשרת הבלוקצ'יין של הביטקוין יכול להכיל בסביבות 1 מגה בייט של טרנזרקציות. טווח שנע בין 7 ל- 14 טרנזקציות בשניה בכל העולם.
בכדי שהבלוקצ'יין יתעד רשומות ביטקוין ממקום למקום, הוא זקוק לכוח עיבוד בשביל שיעבוד בתור מנגנון הגנה. הבלוקצ'יין עובד על בסיס תורת הקריפטוגרפיה המתמטית. כל תפקידה הוא להצפין ולהסתיר את רשומות המידע כך שרק מי שמקבל אותן יוכל לפענח אותן.
אחסון המידע מוביל אותנו לשני מושגים חשובים נוספים. "מפתח פרטי" ו"מפתח ציבורי".
המפתח הציבורי
זו היא כתובת מסויימת שבה ניתן לאחסן את רשומות הביטקוין שלנו, הכוונה היא למעין ארנק דיגיטלי. הכתובת הציבורית יודעת רק לקבל אליה רשומות של ביטקוין. היא לא יכולה להוציא רשומות של ביטקוין, כך שניתן לחשוף אותה. במילים אחרות, אפשר להקביל אותה לחשבון הבנק שלכם. שם אתם מחזיקים שם חשבון, מספר חשבון, וסניף הבנק. מי שנחשף לפרטים האלו יכול רק להעביר כסף לחשבון. הוא לא יכול להוציא או למשוך כסף מהחשבון החוצה.
המפתח הפרטי
זה הוא מפתח מיוחד שרק מי שמחזיק בו יכול להיות בעל גישה מלאה לחשבון עצמו. את כתובת המפתח הפרטי אסור להראות לאף אחד. המפתח הפרטי הוא כמו בעצם הקוד שלנו לכספומט שבעזרתו אנחנו יכולים למשוך מזומן מהחשבון האישי שלנו בבנק.
אבל איך זה עובד תכלס?
בלוקצ'יין היא מערכת קוד פתוח. כל השותפים למערכת בונים יחד מעין סולם דיגיטלי של תנועות. "תנועה" לצורך העניין היא העברה של נתונים דיגיטליים. לדוגמא, העברה של מטבעות דיגיטליים מאדם לאדם במערכת הבלוקצ'יין נחשבת לתנועה. התנועה מורכבת מסכום ההעברה ומהכתובות של שני הצדדים (שמורכבות ממספרים ואותיות). היא מבוצעת על ידי פתרון של חידה מתמטית מסויימת המורכבת מהנתונים האלו בידי רשת המחשבים. אחת ליחידת זמן מוגדרת נסגרות כל העסקאות שנעשו בתוך בלוק, שמצטרף לשרשרת הבלוקים של העסקאות שנעשו בעבר. הבלוקים מוצפנים באמצעות מפתחות פרטיים וציבוריים, ושינוי ברשת מחייב שחזור של כל הבלוקים הקודמים. שינוי כזה לא אפשרי משום שכל אחד ממשתמשי הרשת מחזיק העתק של השרשרת כולה. אם משתמש בודד ינסה לעשות שינוי, הוא פשוט ידחה על ידי המערכת. זוהי, למעשה, מערכת הבטחון והאבטחה המתוחכמת של הבלוקצ'יין.
תגובת שרשרת
הרעיון הבסיסי של בלוקצ'יין הוא דווקא די פשוט להבנה. במקום לייצר מאגר מידע אחד שבו נשמרים כל הנתונים, מייצרים שרשרת של בלוקים. כל בלוק מכיל מידע שרלוונטי ליישום של הבלוקצ'יין. במקרה של ביטקוין מדובר על העברות כספיות, ולכן בלוק של מידע יכיל את זהות המוכר והקונה ואת סכום הרכישה. אבל בלוקצ'יין יכול לשמש בעוד מגוון של יישומים אחרים.
מלבד המידע על ההעברה הספציפית, כל בלוק מכיל עוד שני אלמנטים. מעין טביעות אצבע דיגיטליות (Hash). אחת שמזהה את הבלוק עצמו, ואחת שמחברת אותו לבלוק הקודם בשרשרת. כך נוצרת שרשרת של מידע שקשה מאוד לחבל בה. כדי לאשר את תוקפו של מידע שמצוי בבלוק ולאשר העברה, מוכרחים לוודא שהוא מחובר לבלוק הקודם לו. כל ניסיון לשנות משהו באחד הבלוקים יגרור בעיה בבלוקים שאחריו בשרשרת ויזהה אותו מיידית כלא תקף.
האמינות של מבצעי ההעברות ותהליכי הזיהוי הנדרשים שנעשים מחוץ לבלוקצ'יין באמצעות צד ג' כמו הבנק, הופכים כאן לבלתי רלוונטיים. הם מתקיימים באופן מובנה בתהליכים השונים, בהם גם תהליכי קריפטוגרפיה מתוחכמים שנועדו לוודא שכל בלוק מידע שנוצר מוגן במזהה ייחודי ובמפתחות. כדי לוודא את תוקפו של הבלוקצ'יין, מוכרחים להשיג קונסנזוס בין המשתמשים השונים ברשת. למזלינו היא גם פתוחה ושקופה לכולם.
מה ההבדל בין בלוקצ'יין לביטקוין?
מתבלבלים בין המונחים? זה לא במקרה. המטבע הדיגיטלי הראשון וכרגע גם החזק ביותר בעולם הוא הביטקוין. הוא גם היישום הראשון של הטכנולוגיה שעומדדת בבסיסו – בלוקצ'יין. את התשתית הטכנולוגית הזו אפשר להחיל לגבי אינסוף יישומים אחרים. לכן, כדאי לזכור שאלו הם מונחים מופרדים ומובחנים. שוב, ביטקוין הוא המטבע, בלוקצ'יין היא התשתית הטכנולוגית שמאפשרת את קיומו. הבסיס התיאורטי שלו הונח כבר בשנת 1991. כידוע, אחת הבעיות הגדולות יותר של מסמכים דיגיטליים טמונה ביכולת להעתיק, לשכפל ולבצע מניפולציות שונות במקור – עד כדי כך שלא תמיד אפשר לזהות מה מקור ומה העתק. חשבו על התמונה האחרונה שצילמתם בטלפון, כמה פילטרים היא עברה? עדיין רבים מבלבלים בין בלוקצ'יין וביטקוין. חשוב להבין שזה לא אותו דבר.
בלוקצ'יין היא מערכת להעברת נתונים ללא גורם מתווך, ואילו ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שעושה שימוש בטכנולוגיה של בלוקצ'יין. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הבלוקצ'יין הוא יצירת מערכת לניהול עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי שינהל את העסקה. כלומר, היא מאפשרת לשני צדדים שאינם מכירים זה את זה לבצע עסקה בלי גוף שיתווך ביניהם. רוב המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום מבוססים על טכנולוגית בלוקצ'יין, והיא הוזכרה לראשונה בספרות האקדמית בשנת 1991.